<h1>סמ"ג עשין סימן רט"ז</h1>
<h2>דף ב.</h2>
שנינו במסכת שבועות, טומאת מקדש וקדשיו שהיה לו ידיעה בתחילה ולא היה לו ידיעה בסוף שעיר של יום הכיפורים הנעשה בפנים ויוה"כ תולין עד שיודע לו ויביא קרבן עולה ויורד, ושאין בה ידיעה בתחילה אבל יש בה ידיעה בסוף שעיר הנעשה ביום הכיפורים בחוץ ויוה"כ מכפרין עליו, ושאין בה ידיעה לא בתחילה ולא בסוף שעירי רגלים ושעירי ראשי חדשים מכפרין, ועל זדון טומאת מקדש וקדשיו פר כהן גדול של יום הכיפורים מכפר אם היה המזיד מן הכהנים ואם היה המזיד מישראל דם שעיר הנעשה בפנים ויוה"כ מכפר שנאמר וכפר על הקדש מטומאות בני ישראל (רמב"ם שגגות פי"א ה"ט ועי' לח"מ).
<h2>דף ו:</h2>
או נפש כי תגע ואחר הטומאה הוא יאכל קדשים או יכנס למקדש שהם דברים שכתוב בהן על זדונן כרת כך דורשו במסכת שבועות פ"ב (ו' ב') (רש"י ויקרא ה' ב'). ונעלם מכלל שהיתה לו ידיעה בתחילה ואחר כך כתב והוא ידע מכלל שהיתה לו ידיעה בסוף והעלמה בינתים, ונעלם ונעלם שני פעמים לרבות את הזכור לטומאה ונעלם ממנו קדש ומקדש (שבועות ד' ב'). כיצד נטמא [וידע שנטמא] וידע שזה קדש וזה מקדש ואחר כך נעלמה ממנו הטומאה ושכח שנטמא ונכנס למקדש או אכל קדש והוא י[ו]דע שזה קדש וזה מקדש, או שגג ושכח שזה מקדש או שזה בשר קדש אבל הוא יודע שהוא טמא ואחר כך נודע לו דברים שנתעלמו ממנו הרי זה מביא קרבן עולה ויורד (ע"פ רמב"ם שגגות פי"א ה"א) הכתוב בפרשה. עוד שם (שבועות י"ד ב') (ו)נעלם ממנו זה וזה. השתחוה למערב אף בלא שהיה או ששהה כדי השתחואה (שם וט"ז ב') או שבא לו בארוכה חייב, ובקצרה פטור אפילו הוא מהלך עקב בצד גודל ובארוכה חייב אפילו בא במרוצה (י"ז א'). אבל בשאר כריתות אינו כן שהרי נאמר בעשותה אחת ממצות ה' אשר לא תעשינה ואשם או הודע אליו חטאתו כיון שידע בסוף אף על פי שלא ידע בתחלה הרי זה מביא קרבן (ע"פ רמב"ם שם).
<h2>דף יד:</h2>
או נפש כי תגע ואחר הטומאה הוא יאכל קדשים או יכנס למקדש שהם דברים שכתוב בהן על זדונן כרת כך דורשו במסכת שבועות פ"ב (ו' ב') (רש"י ויקרא ה' ב'). ונעלם מכלל שהיתה לו ידיעה בתחילה ואחר כך כתב והוא ידע מכלל שהיתה לו ידיעה בסוף והעלמה בינתים, ונעלם ונעלם שני פעמים לרבות את הזכור לטומאה ונעלם ממנו קדש ומקדש (שבועות ד' ב'). כיצד נטמא [וידע שנטמא] וידע שזה קדש וזה מקדש ואחר כך נעלמה ממנו הטומאה ושכח שנטמא ונכנס למקדש או אכל קדש והוא י[ו]דע שזה קדש וזה מקדש, או שגג ושכח שזה מקדש או שזה בשר קדש אבל הוא יודע שהוא טמא ואחר כך נודע לו דברים שנתעלמו ממנו הרי זה מביא קרבן עולה ויורד (ע"פ רמב"ם שגגות פי"א ה"א) הכתוב בפרשה. עוד שם (שבועות י"ד ב') (ו)נעלם ממנו זה וזה. השתחוה למערב אף בלא שהיה או ששהה כדי השתחואה (שם וט"ז ב') או שבא לו בארוכה חייב, ובקצרה פטור אפילו הוא מהלך עקב בצד גודל ובארוכה חייב אפילו בא במרוצה (י"ז א'). אבל בשאר כריתות אינו כן שהרי נאמר בעשותה אחת ממצות ה' אשר לא תעשינה ואשם או הודע אליו חטאתו כיון שידע בסוף אף על פי שלא ידע בתחלה הרי זה מביא קרבן (ע"פ רמב"ם שם).
